הזרקות תוך עיניות (אווסטין, לוסנטיס ואילייה) מתי עושים?

בכל מצב בו יש ירידה חדה בראיה על רקע הפרעה ברשתית, יש צורך בבדיקת מומחה רשתית ובדיקת OCT (צילום של הרשתית) במטרה להגיע לאבחנה והתאמת טיפול.

חלק נכבד מהפרעות הראיה מקורן בניוון מקולרי, חסימה של וריד הרשתית ובצקת מקולרית משנית לסכרת. המשותף למחלות אלו הוא הפרשה ביתר של מולקולת VEGF (vascular endothelial growth factor) הגורמת ליצירת כלי דם חדשים לא תקינים ולדלף מכלי דם.

לכן, יש צורך בתרופה מוזרקת לעיניים בצורה של הזרקות תוך עיניות של תרופות ממשפחת ה Anti – VEGF כגון אבסטין, לוסנטיס ואילייה במטרה לספוג את הדלף ולשפר את חדות ואיכות הראיה. חשוב לציין, כי כמו בכל תחום ברפואה, גם כאן קיימת חשיבות לאבחון וטיפול מהירים במטרה להגיע לתוצאות המקסימליות.

הזרקות תוך עיניות הינן פרוצדורה נפוצה וד"ר רבינא מבצע מאות זריקות תוך עיניות בכל חודש. ההזרקות מתבצעות במרפאה, תחת הרדמה מקומית, אורכות מספר שניות, לרוב אינן כואבות ורוב תופעות הלוואי משניות למעט זיהום בחלל העין, תופעה נדירה מאוד.

הטיפול בהזרקות תוך עיניות הינו כרוני, בתחילה תבוצע זריקה בכל חודש עד לספיגה מלאה של הנוזלים ורק לאחר מכן ניתן לרווח את הזריקות התוך עיניות במרווחים הולכים וגדלים לאורך הזמן. ברוב המקרים לא מתבצעת הפסקה בטיפול אלא רק ריווח בין הזריקות, מאחר והפסקה בטיפול עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בראיה.