גיבוי ושחזור אתר: מה צריך לעשות לפני שמשהו נשבר, ואיך מחזירים אותו לאוויר

הוא מיועד לבעלי אתרים קטנים: עסק עם אתר תדמית, בלוג שכתבתם במשך שנים, חנות קטנה או אתר תוכן. אם אתם לא יודעים היום לענות על השאלה "מה קורה אם האתר נמחק מחר בבוקר", זה המקום להתחיל.

גיבוי שלא נבדק הוא בעיקר תקווה

גיבוי הוא לא קובץ. הוא היכולת להחזיר את האתר לאוויר. קובץ ZIP שמונח אצל חברת האחסון הוא התחלה טובה, אבל הוא עונה רק על חלק מהשאלות: האם הוא שלם, האם הוא עדכני, ומה קורה אם דווקא חברת האחסון היא הבעיה.

התיעוד הרשמי של WordPress ממליץ לבצע מדי פעם גיבוי ידני, גם כשיש תוסף שמגבה אוטומטית, כדי לוודא שהתהליך האוטומטי באמת עובד. העיקרון נכון לכל פלטפורמה. מערכת שמדווחת "הגיבוי הושלם" כל לילה לא מוכיחה שאפשר לשחזר ממנו. רק שחזור מוכיח את זה.

מה בעצם צריך לגבות

באתר WordPress יש שני חלקים נפרדים, ולפי התיעוד של WordPress צריך את שניהם כדי לשחזר אתר רגיל. הראשון הוא מסד הנתונים, שבו נמצאים הפוסטים, העמודים, התגובות וההגדרות. הוא לא יושב בתיקיית האתר, ולכן הורדה של כל הקבצים לא תכלול אותו. השני הוא הקבצים: ערכת העיצוב, התוספים, התמונות שהועלו וקובצי ההגדרות כמו wp-config.php ו-.htaccess.

באתר סטטי, או באתר שנבנה בכלי שמייצר קבצים, החשבון פשוט יותר: הקבצים הם האתר. אבל גם כאן כדאי לשמור את קובצי המקור, ולא רק את התוצאה שהועלתה לשרת. מי ששומר רק את מה שבאוויר יוכל להחזיר את האתר, אבל יתקשה לשנות בו משהו אחר כך.

ויש גם דברים שאף תוסף גיבוי לא שומר בשבילכם. כדאי להחזיק מסמך אחד, במקום מוגן, עם הפרטים האלה:

1. אצל מי רשום הדומיין, ואיזו כתובת מייל מופיעה כאיש הקשר.
2. איפה מנוהלות הגדרות ה-DNS, ומה הרשומות החשובות בהן, כולל אלה של הדואר האלקטרוני.
3. פרטי הגישה לחשבון האחסון ולכל שירות חיצוני שהאתר תלוי בו, שמורים במנהל סיסמאות.
4. מי עוד יודע על כל זה, למקרה שאתם לא זמינים.

איפה שומרים ובאיזו תדירות

הטעות הנפוצה ביותר היא לשמור את הגיבוי באותו מקום שבו נמצא האתר. אם החשבון אצל חברת האחסון נחסם, נפרץ או נסגר, הגיבויים נעלמים יחד איתו. התיעוד של WordPress מציע לשמור כמה גיבויים עדכניים במקומות נפרדים, למשל אצל חברת האחסון, בשירות ענן ובמחשב המקומי, ועל סוגי אחסון שונים, כך שתקלה אחת לא תמחק את כל העותקים.

לגבי תדירות, אותו תיעוד מציע כקו מנחה גיבוי שבועי לאתר קטן שמתעדכן מעט, וגיבוי יומי לאתר פעיל. והכלל שהכי קל לשכוח: תמיד מגבים לפני עדכון. לפני שדרוג גרסה, לפני התקנת תוסף, לפני שינוי עיצוב. רוב התקלות לא מגיעות מהאקרים. הן מגיעות מכפתור "עדכן" בשעה לא טובה.

הדומיין: הנכס ששוכחים לגבות

אפשר לשחזר אתר מגיבוי מושלם, ולגלות שאין לאן להחזיר אותו. דומיין שפג תוקפו הוא אחת הדרכים המוכרות לאבד אתר, ובדרך כלל הסיבה פשוטה: כתובת המייל שרשומה אצל רשם הדומיינים כבר לא בשימוש, וההתראות פשוט לא הגיעו.

בדומיינים כלליים כמו com, מדיניות של ICANN מחייבת את הרשם לשלוח לפחות שתי תזכורות לפני פקיעת התוקף, בערך חודש ושבוע לפני, לכתובת המייל של בעל הדומיין. לאחר הפקיעה שירות ה-DNS מופסק, כך שגם האתר וגם הדואר מפסיקים לעבוד. אם הדומיין נמחק, יש תקופת חסד של 30 יום שבה בעל הדומיין עדיין יכול לשחזר אותו, בדרך כלל בתשלום נוסף. דומיינים ישראליים בסיומת il מנוהלים לפי הכללים של איגוד האינטרנט הישראלי, וכדאי לבדוק אותם בנפרד.

המסקנה המעשית פשוטה: ודאו שהמייל אצל רשם הדומיינים הוא כתובת שאתם קוראים, הפעילו חידוש אוטומטי אם אפשר, ורשמו ביומן את תאריך הפקיעה.

שלושה תרחישים שכדאי לחשוב עליהם מראש

התרחיש הראשון הוא העדכון שנכשל. לחצתם על "עדכן הכול", ובמקום האתר מופיע מסך לבן. כאן גיבוי מלפני העדכון שווה זהב: מחזירים אותו, ובודקים בנחת איזה רכיב גרם לתקלה. בלי גיבוי כזה, נשארים עם ניחושים ועם אתר מושבת.

התרחיש השני הוא פריצה. קוד זדוני יכול לשבת באתר שבועות לפני שמישהו מגלה אותו, ואז גם הגיבויים האחרונים כבר נגועים. זו הסיבה לשמור כמה גיבויים מתקופות שונות, ולא רק את האחרון. מי שמחזיק רק עותק של אתמול עלול לשחזר את אותה בעיה בדיוק.

התרחיש השלישי הוא החשבון שנסגר. כרטיס אשראי שפג, חיוב שנכשל או מחלוקת עם חברת האחסון, והאתר כולו לא נגיש. במקרה כזה רק עותק שנמצא מחוץ לחשבון יעזור, יחד עם הרשימה שכתבתם: איפה הדומיין, איך משנים DNS ולאן אפשר להעביר את האתר מהר.

יום השחזור: לתרגל לפני שצריך

הדרך הטובה ביותר לדעת שיש לכם גיבוי היא לשחזר ממנו פעם אחת כשהכול תקין. אפשר לעשות את זה בסביבת ניסוי, בתת דומיין או בחשבון אחסון זמני, בלי לגעת באתר החי. באתר WordPress, התיעוד מתאר סדר ברור: קודם מחזירים את הקבצים ואחר כך מייבאים את מסד הנתונים, ואם פרטי מסד הנתונים השתנו, מעדכנים אותם ב-wp-config.php.

תוך כדי התרגול, רשמו כל צעד. כמה זמן לקח, איזה קובץ היה חסר, איפה נתקעתם. הרשימה הזאת שווה יותר מכל תוסף, כי ביום של תקלה אמיתית לא תרצו לגלות את הדברים האלה בפעם הראשונה. מי שרוצה להעמיק בנושאים כאלה, למשל איך בודקים קובץ ייצוא לפני שסומכים עליו לשחזור, ימצא מדריכים לבעלי אתרים באתר ClickSyrup, שמפרסם חדשות ומדריכים מעשיים על תנועה, הכנסות, פלטפורמות וכלים.

ואם הכול נכשל? ארכיון האינטרנט, Wayback Machine, שומר לעיתים עותקים של עמודים ציבוריים, ולפעמים אפשר להציל ממנו טקסטים ותמונות. אבל זה מוצא אחרון, לא תוכנית: הוא לא שומר את מסד הנתונים, לא כל עמוד נשמר בו, ושחזור ממנו דורש הרבה עבודה ידנית.

גיבוי טוב לא מרגיש כמו משהו. הוא קובץ שקט במקום שני, תזכורת ביומן ורשימה קצרה שאיש לא קורא, עד הבוקר שבו היא מחזירה את האתר לאוויר בתוך שעה במקום בתוך שבוע.