החוקרים מציעים שמיקום מפרקי הירך באגן הגברי המודרני מאפשר מנגנון דמוי קפיץ, הקשור לספיגת עומס ולשימוש באנרגיה במהלך הליכה. הממצאים פורסמו ב-Scientific Reports.
מבנה כבסיס להשערה תפקודית
ההשוואה אינה רק תיאור צורת העצם. היא משמשת בסיס למודל המנסה להסביר כיצד המבנה קשור לתנועה.
חשוב להבחין בין מדידה אנטומית לבין מסקנה על התפקוד. מודל יכול להציע הסבר שניתן להמשיך לבחון, גם בלי לענות על כל ההבדלים בין אנשים.
בלי מסקנות אישיות
הפרסום אינו בסיס לקביעה שאדם מסוים הולך טוב יותר בגלל מינו, או להמלצה רפואית על כאב ותנועה. יכולת אישית אינה נלמדת מהשוואת שלדים לבדה.
מן העבר אל הגוף בהווה
העניין במחקר הוא שימוש בממצאים מן העבר כדי לנסח שאלה על הגוף בהווה. זהו כיוון מדעי לבחינה, ולא מדד שמדרג את יכולת ההליכה של כל איש ואישה.
