דוח חדש של ADL: הדרת יוצרים יהודים וישראלים במוזיאונים, בספרות ועל הבמה

הליגה נגד השמצה, ADL, פרסמה היום, 1 באוקטובר, יוזמת מחקר בשם State of the Arts, העוסקת במקומם של יהודים וישראלים במוסדות התרבות בארצות הברית. הארגון טוען כי הממצאים מצביעים על דפוסי הדרה במוזיאונים, בענף ההוצאה לאור ובמופעים חיים.

לפי הודעת הארגון, היוזמה כוללת הערכה של 40 מוזיאוני אמנות, מחקר על עולם הספרות המבוסס בין היתר על יותר מ-30 ראיונות, ומאגר של 65 מקרים בתחום המופעים. אלה שלושה סוגים שונים של בדיקה, ולא סקר מייצג אחד של עולם התרבות האמריקאי.

מה בדקו במוזיאונים

הדירוג בחן מדיניות ונהלים פנימיים, ייצוג אמנות ואמנים, וכן שיתופי פעולה ותוכניות. ADL מסר כי 12 מתוך 40 המוזיאונים קיבלו את הדירוג הנמוך ביותר, וכי רק מוזיאון ברקלי לאמנות וארכיון הסרטים הפסיפי קיבל את הדירוג הגבוה ביותר.

יש לקרוא את התוצאה כדירוג לפי אמות המידה של הארגון. היא אינה קביעה משפטית שמוסד מסוים הפלה אמן, ואינה מלמדת שכל החלטה אוצרותית נבעה מעוינות ליהודים או לישראלים.

בעולם הספרות, חלק מהעדויות קשות להוכחה

בדיווח JTA שפורסם גם ב-The Forward מוסבר כי פרק ההוצאה לאור נשען במידה רבה על עדויות אישיות של כותבים ואנשי המקצוע. הם מתארים תחושות של דחייה והדרה מאז 7 באוקטובר. אנשי ADL הכירו בקושי להוכיח את המניע בחלק מהמקרים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות המתקבלות ללא הסבר מפורש.

הדיווח גם בחן את גבולות המאגר: הוא ציין מקרה קודם של לחץ נגד הקרנת סרט של יוצרים ישראלים שלא נכלל בו, והעלה שאלות על אופן סיווגן של מחאות שונות. ההסתייגויות האלה חשובות כשמנסים להבין מה המחקר מראה ומה הוא אינו מודד.

הקריאה של ADL למוסדות

ADL קורא למוסדות תרבות להתייחס במפורש לאנטישמיות במדיניות שלהם ולהימנע מהדרה על בסיס זהות. עבור יוצרים ישראלים, הדיון נוגע ליכולת להגיע לקהלים בחו״ל ולשאלה כיצד מוסדות מנמקים ביטול או דחייה. הדוחות מספקים חומר לבחינה של השאלות האלה, תוך צורך לבדוק כל מקרה לפי העובדות והראיות הנוגעות לו.